כללים בצד השרת לעומת כללים מסוג לקוח בלבד

ההגדרה של כללים ככללים בצד השרת או ככללי לקוח בלבד נקבעת בהתאם לתנאים ולפעולות שאתה מחיל עליהם.

כללים בצד השרת    משתמשים בתנאים ובפעולות המטופלים על-ידי שרת Exchange, וכללים אלה פועלים בין אם אתה נכנס או לא נכנס ל- Outlook במחשב שלך. להלן דוגמה של כלל בצד השרת:

מ<אנשים או רשימת תפוצה ברשימת הכתובות הכללית או מרשימת אנשי הקשר שלך>, העבר את הפריט לתיקיה <שצוינה>

כלל זה משתמש בכל המידע של שרת Exchange, כגון העברת הודעה משולח שנמצא ברשימת הכתובות הכללית (GAL) לתיקיה מסוימת בתיבת הדואר של Exchange. אך אם התיקיה שאתה מעביר אליה את ההודעה נמצאת רק במחשב שלך, כלל זה יהפוך לכלל לקוח בלבד.

כללי לקוח בלבד    כוללים תנאי אחד או פעולה אחת לפחות המשתמשים בתכונה של Outlook, והם לא פועלים עד שאתה נכנס אל Outlook באמצעות החשבון שבו השתמשת כדי ליצור את הכלל. לדוגמה, זהו כלל לקוח בלבד:

מתוך <אנשים או רשימת תפוצה>, סמן הודעה בדגל ל<השמעת צליל>

בדוגמה זו, אתה מבקש מהכלל להשמיע צליל כאשר מתקבלת הודעה. תנאי זה ניתן לביצוע רק על-ידי Outlook, וזה מה שהופך אותו לכלל לקוח בלבד.

דוגמאות למצבים נפוצים המצוינים בכלל שהופכים אותו לכלל מסוג לקוח בלבד:

• מכילה מילים ספציפיות בנושא

• מסומנת כחשיבות

• מסומנת כרגישות

• מסומנת בדגל עבור פעולה

• מכילה מילים ספציפיות בגוף ההודעה

• מכילה מילים ספציפיות בכותרת ההודעה

• מכילה מילים ספציפיות בכתובת הנמען

• מכילה מילים ספציפיות בכתובת השולח

• מוקצית לקטגוריה

דוגמאות לפעולות נפוצות המצוינות בכלל שהופכות אותו לכלל מסוג לקוח בלבד:

• הקצה לקטגוריה

• מחק לצמיתות

• סמן הודעה בדגל להמשך טיפול בשלב זה

• נקה את דגל ההודעה

• הדפס את ההודעה

• השמע צליל

• סמן כנקראה

• הצג הודעה ספציפית בחלון 'התראה לגבי פריט חדש'

• הצג התראה בשולחן העבודה

לראש הדף