בעיות גלובליזציה ב- ASP וב- ASP.NET

ערכות תווים ועמודי קוד

כולנו יודעים שהתווים על מסך המחשב שלנו הם רק סידרה של בתים. ניתן ליצור ולפרש את סידרת הבתים במספר דרכים שונות. אם הפרשנות משתמשת בקידוד שונה מהקידוד שבו נוצר מערך הבתים, הפענוח יוצג כסחי אשפה. ערכות תווים (ערכות תווים) הן תבניות קידוד המשמשות בדרך כלל דפדפנים. המאפיין Codepage, החל יותר על המרות בצד השרת, הוא רק טבלת המרה המציינת כיצד תווים מקודדים.

דפדפנים מקודדים את נתוני פרסום הטופס בהתאם לערכת התווים הנוכחית. אם ערכת התווים הנוכחית היא "windows-1256", שידור הבתים לשרת מקודד גם כ- "windows-1256".

כאשר ASP מפורש, האוספים Form ו- Querystring אינם בנויים עד שיש הפניה לפריטים אלה בקוד. בעת יצירתם, נתוני המחרוזת משתנים ל- Unicode בהתאם לקידוד הנוכחי. (כברירת מחדל, תוכן תהליך ASP ASP.NET באמצעות תבנית Unicode). חשוב מאוד שתגדיר את קידוד הקוד הנכון לפני שתפנה לאוספים; אחרת, ייצוג ה- Unicode בזיכרון לא יהיה נכון.

כדי להגדיר קידוד, השתמש ב- Session.Codepage או ב- Response.Codepage. ה- Response.Codepage זמין רק ב- Microsoft Internet Information Services (IIS) 5.1 או בגירסאות מתקדמות יותר. לקבלת מידע אודות ערכי המספר השלם (התואמים לערכת התווים) שאליהם הגדרנו מאפיינים אלה, בקר באתר האינטרנט הבא של Microsoft:

זיהוי ערכת
http://msdn2.microsoft.com/en-us/library/Aa752010.aspx לדוגמה, כדי להגדיר את קידוד השפה הערבית, השתמש בקוד הבא:

Session.Codepage = 1256

Response.Codepage ישפיע רק על התגובה הנוכחית. עם זאת, Session.Codepage ישפיע על כל התגובות שבוצעו על-ידי המשתמש הנוכחי. כאשר קידוד הקוד מוגדר באמצעות אחד ממאפיינים אלה, ונכללים האוספים Form ו- Querystring, שינוי זה בעמוד הקוד הנוכחי גורם לפעולת השירות Response.Write להמיר את ה- Unicode בזיכרון לדף הקוד הנוכחי. לקבלת מידע נוסף אודות נושא זה, בקר באתר האינטרנט הבא של MSDN:

הגדרת דף הקוד עבור המרות מחרוזות (ASP)http://msdn2.microsoft.com/en-us/library/ms525789.aspxהשורה התחתונה בכל הנוגע לבעיות הקשורות לערכות תווים ועמודי קוד היא ש- charset של הלקוח וקידוד השרת צריכים להתאים.

קבל שפות

אם מפתח ASP מעוניין לדעת אילו שפות הגדיר המשתמש בדפדפן שלו, המפתח יכול להשתמש במשתנה Request.ServerVariables ("HTTP_ACCEPT_LANGUAGE") כדי למצוא את רשימת השפות שבהן המשתמש מעוניין לקרוא את התגובה (כגון אנגלית, גרמנית או הודית) ואת סדר ההעדפה שבה המשתמש מעוניין לראות שפות אלה. ב ASP.NET, מידע דומה קיים במאפיין Request.UserLanguages כמערך.
לקבלת מידע נוסף אודות אופן השימוש במידע זה בקוד ASP, לחץ על מספר המאמר הבא כדי להציגו מתוך מאגר הידע Microsoft Knowledge Base:

229690 כיצד להגדיר את מזהה אזור ASP לפי הגדרות השפה של הדפדפן
 

הצגת ערכות תווים מרובות בתים ב- Internet Explorer

תבנית הקידוד היחידה שניתן להציג בערכת תווים מרובת-בתים היא Unicode (UTF-8). עם UTF-8, אנו יכולים להציג קירילית, הודית ויפנית באותו עמוד. אם לא נשתמש ב- UTF-8, נוכל להציג רק אחת משפות אלה בכל פעם. כדי להגדיר את ערכת המאפיינים של הדפדפן, השתמש במאפיין Response.CharSet.

תווים סטטיים מרובי בתים בעמוד

כדי להציג תווים מרובי בתים המאוחסנים ישירות בדף, תחילה עלינו לשמור את הדף עם קידוד ספציפי. UTF-8 יהיה הכי טוב, אך גם קידוד ספציפי (התואם לקידוד של התווים) יפעל.

שמירת קובץ ASP באמצעות Microsoft Visual InterDev אינה עוזרת כאן, מאחר ש- Visual InterDev יכול לשמור רק באנגלית או ב- Unicode של ANSI. ASP אינו תומך בכל דף ASP שנשמר כ- Unicode.

ב- Microsoft Visual Studio .NET, באפשרותך לשמור קובץ בכל קידוד. קיימות שתי דרכים לעשות זאת. דרך ברירת המחדל היא לשמור את הקובץ באמצעות קידוד הקוד הנוכחי עבור המשתמש. דרך נוספת לשמירת קובץ עם קידוד היא:
בתפריט קובץ , לחץ על שמור קובץ בשם. בתיבת
הדו-שיח שמירת קובץ בשם, לחץ על החץ הנפתחבלחצן
שמור. בעת לחיצה על החץ, האפשרויות הן שמור
ושמירה עם קידוד. בעת לחיצה
על שמור עםקידוד, מופיעה תיבת הדו-שיח אפשרויות שמירה מתקדמות שבה באפשרותך לבחור את סוג הקידוד שברצונך להחיל מתוך רשימה של דפי הקוד המותקנים במחשב.


הערה פעולה זו משנה את הקידוד עבור פעולת השמירה, אך היא מיועדת לזמן אחד בלבד. השמירה הבאה תוגדר בחזרה לברירת המחדל.

כדי לשנות את קידוד ברירת המחדל, לחץ על אפשרויות שמירה מתקדמות
בתפריט קובץ. בתיבת הדו-שיח אפשרויות שמירה מתקדמות, באפשרותך להגדיר את קידוד ברירת המחדל עבור פעולות שמירה לקידוד שתבחר.

שיטות אלה קשורות לאופן האחסון של הקובץ בדיסק. עם זאת, כדי לשלוט בפלט עבור ASP, כפי שכבר נדון, עלינו להגדיר את המאפיינים Session.CodePage ו- Response.CharSet. עם IIS 5.1 וגירסאות מתקדמות יותר, אנו יכולים גם להשתמש במאפיין Response.CodePage.

ברירת מחדל ל- CODEPAGE בשרת

אזור ברירת המחדל וקידוד ברירת המחדל עבור הדף תלויים בהגדרות הרישום עבור . משתמש ברירת מחדל. אנחנו יכולים למצוא את המפתח הבינלאומי בכוורת הרישוםHKEY_USERS\.DEFAULT\Control Panel\International. אנו יכולים גם לשנות את אופן הפעולה של האזור שנבחר על-ידי IIS.

אם למשתמש המחובר מוגדר אזור זהה למפתח לעיל או לברירת המחדל של המערכת, הגדרת המשתמש מקבלת קדימות.

לדוגמה: אזור ברירת המחדל כולל תבנית תאריך המוגדרת כ- 11.1.2004, בעוד שהמשתמש המחובר (עם אותו אזור מוגדר) הוא בתבנית התאריך 1/1/2004. ההגדרה 11/1/2004 תהיה לתוקף עבור ASP.

(לקבלת ASP.NET, הדבר עשוי להשתנות. בהתקנות מסוימות, למשתמש ASPNET יהיה פרופיל משלו, שיוצגו תחת HKEY_USERS כאשר הוא ייטען. באחרים, הוא ישתמש ב- . פרופיל ברירת מחדל. ניתן גם להשתמש בתכונה codepage בהצהרה <%@ %>. יש להשתמש באפשרות זו כאשר הקובץ נשמר עם קידוד אחר, ולאחר מכן ברירת המחדל, כגון קידוד 932 (יפנית)).

בעיות בקידוד לעומת בעיות בהמרת גופנים: איזה מהם?

לפעמים, ייתכן שתראה תו סימן שאלה (?) או תיבה שבהם אמור להופיע תו.

שינויים בקידוד זמן ריצה

באירוע Application_BeginRequest, אנו יכולים לשנות את הערך של requestEncoding ולהוות אותו נכנס לתוקף לפני עיבוד הבקשה. עבור התגובה, Page_PreRender האירוע הוא ההזדמנות האחרונה לשנות את הקידוד של הפלט. כמו כן, שים לב ש- Response.Write ימקם תווים במאגר זה ברגע שנקרא לו, לכן הקפד להגדיר את הקידוד הנכון לפני השימוש ב- Response.Write.

הנתונים המקוריים הם לא Unicode: כיצד עדיין לגרום ל- Internet Explorer לפרש ערכות תווים מרובות בתים?

נוכל גם לגרום ASP.NET להתנהג כמו ASP במידת הצורך. כדי שזה יתרחש, עלינו להגדיר את התגובהEncoding ואת requestEncoding ל- windows-1252 (קידוד מלא יותר מ- iso-8859-1) ולהשתמש במאפיין Response.Charset כדי להציג את הטקסט כראוי. אפשרות זו פועלת מאחר ש- windows-1252 היא ערכת קידוד של בית יחיד, והיא אינה משנה בתים שנוספים למאגר. לכן, תווים של שני בתים נשלחים כסידרה של בתים יחידים. לאחר מכן, נוכל לומר ל- Internet Explorer כיצד לפרש את הבתים באמצעות המאפיין Response.Charset. תרחיש זה עשוי להיות נחוץ אם הנתונים המקוריים אינם מאוחסנים כ- Unicode או UTF-8, כגון ערך החזרה מתוך אובייקט COM, או אם הנתונים מאוחסנים ב- Microsoft SQL Server בשדה שאינו N (כגון varchar).

SQL Server ו- ASP.NET גלובליזציה

INSERT INTO MusicAlbum (Album_ID, [Year], Name, Artist_ID, Company_ID) VALUES (12345, 2005, N'Abida', 4653, 403)
Or:
Dim t As String = "INSERT INTO MusicAlbum(Album_ID, [Year], Name, Artist_ID, Company_ID) VALUES (12345, 2005, N'" & TextBox1.Text & "', 4653, 403)"

מרחב שמות של System.Globalization

מרחב שמות זה הוא הליבה של גלובליזציה והתאמה לשפות אחרות .NET Framework. המחלקה הראשית שנמצאת בשימוש מרחב שמות זה היא המחלקה CultureInfo. הוא כולל מידע ספציפי לתרבות, כגון תבנית תאריך/שעה, תבניות מספר, מידע השוואה ומידע טקסט. לקבלת מידע נוסף אודות המחלקה CultureInfo, בקר באתר האינטרנט הבא של MSDN:

http://msdn2.microsoft.com/en-us/library/system.globalization.cultureinfo(vs.71).aspxCultureInfo

תרבויות ניטראליות לעומת תרבויות ספציפיות

תרבות ניטראלית היא תרבות המשויכת לשפה, אך לא למדינה/אזור ספציפיים. תרבות ספציפית משויכת הן לשפה והן למדינה/אזור ספציפיים.

דוגמה: "DE" (תרבות ניטראלית) מיועדת לשפה הגרמנית, אך "de-AT" (תרבות ספציפית) מיועדת לשפה הגרמנית כפי שהיא מדוברת באוסטריה. לא ניתן להשתמש בתרבויות ניטראליות לעיצוב.

רצף תגובות נוכחי ומודעות תרבות .NET Framework הכיתות

כל הכיתות והשיטות בספריית .NET Framework שבה היינו מצפים שהפלט יהיה תלוי בתרבות כולל שני אופני פעולה מוכללים:

• הם מאפשרים לנו לציין את קוד התרבות בעת אספקת הארגומנטים כך שהפלט מבוסס על התרבות שצוינה. פעולה זו אופציונלית.

• אם אפשרות זו לא נענתה (בדרך כלל זה המצב), הכיתות חכמות מספיק כדי לתבדוק את המאפיין Thread.CurrentThread.CurrentCulture ולעבוד בהתאם לזה.

אנו יכולים לשנות את הערך של מאפיין זה באמצעות קוד הדומה לערך הבא:

    Dim ci As CultureInfo
        ci = New CultureInfo("de-AT")
        Thread.CurrentThread.CurrentCulture = ci

בדוגמה זו של קוד, "de" מייצג את השפה הגרמנית, ו- "AT" מייצג את אוסטריה. לכן, במופע זה, DateTime.Now(). פעולת השירות ToString תחזיר את התאריך והשעה בתבנית המתאימה לאותה הדרך שבה התאריך והשעה מבוטאים בשפה הגרמנית באוסטריה.

המסגרת מבטיחה (באופן הבא) שהמאפיין CurrentCulture מאותחל תמיד:

1. כל מה שהוא מוגדר באופן תיכנותי.

2. במקרה שהוא לא הוגדר באופן מפורש על-ידי המתכנת, המאפיין נבחר מתוך קבצי התצורה (<globalization> tag).

3. אם המאפיין חסר שם, זו התרבות שבה פועל שרת האינטרנט. זוהי בדרך כלל התרבות הניטרלית המתאימה לשפת מערכת ההפעלה.

קבצי משאבים

כל קבצי .resx, קבצי .resource והקבצים שתכונת פעולת ה- Build מוגדרת שלהם למשאב מוטבע שנוספים לפרוייקט של ASP.NET ב- Visual Studio .NET, הידור והטבעה אוטומטיים בהרכבת היישום כחלק מהמניפסט שלו. ניתן גם לעשות זאת באופן ידני באמצעות כלי השירות Resource File Generator (RESGEN) באמצעות שורת הפקודה של Visual Studio .NET. לקבלת מידע נוסף, בקר באתר האינטרנט הבא של MSDN:

http://msdn2.microsoft.com/en-us/library/ccec7sz1(vs.71).aspxזהו רעיון כללי שחל בכל פעם שאנו צריכים לנהל משאבי יישומים שאינם קשורים ל globalization. עם זאת, כאשר אנו מיישמים גלובליזציה, עלינו להשתמש בהרכבות לוויין.

הרכבות לוויין

הרכבות לוויין יכולות לשמש בפרוייקט ASP.NET כאשר אתה לוודא שהתנאים הבאים נכונים:

1. כל רכיבי ממשק המשתמש בכל קבצי ה- aspx צריכים להיות מצוידים במזהה ובתכונות runat=server.

2. אנו יוצרים קבצי .resx נפרדים. כל אחד מהם חייב להתאים לכל תרבות שאנחנו רוצים שהבקשה שלנו תתמוך בה.

3. עלינו להחליט שם פרטי נפוץ עבור כל הקבצים הללו לדוגמה. 'מחרוזות'.

4. אנו הענקת שם לקובצי .resx הנפרדים באמצעות מוסכמת מתן השמות הנפוצה הבאה . languagecode-regioncode.resx (לדוגמה: Strings.de-AT.resx, Strings.en-GB.resx).

5. קובץ המשאבים צריך
   להיותמשותף ל-firstname.resx (Strings.resx) המכיל את כל מחרוזות ברירת המחדל הרצויות.

6. כתוב קוד כדי לזהות את התרבות של המשתמש ולהגדיר את המאפיין Thread.CurrentThread.CurrentUICulture כך שיתאים לו.

7. כתוב קוד כדי לטעון את המשאבים באמצעות המחלקה ResourceManager.

8. כתוב קוד כדי לחלץ מחרוזות מהאובייקט שנטען ולהקצות אותן לרכיבים של ממשק משתמש.

לאחר ביצוע שלבים אלה, Visual Studio.NET Strings.resx ויטביע אותו בהרכבה של היישום (MyGlobalizationTestProjectName.dll). עם זאת, עבור כל שאר קבצי .resx, היא תפיק קבצי dll נפרדים שאין להם קוד הפעלה, אך רק נתוני משאבים. אלה בעצם נקראים הרכבות לוויין. כמו כן, Visual Studio .NET מציב אותם במבנה התיקיות בדומה לרכיבים הבאים:MyGlobalizationTestProjectName
|------- סל
|-------ארה"ב
MyGlobalizationTestProjectName.resources.dllברירת MyGlobalizationTestProjectName.resources.dll
|------ja-JP
MyGlobalizationTestProjectName.resources.dllברירת MyGlobalizationTestProjectName.resources.dll
|------de-AT
MyGlobalizationTestProjectName.resources.dll

ההבדל בין CurrentCulture ל- CurrentUICulture

בעוד ששיטות המחלקות מרחב השמות של System.Globalization תלויות במאפיין Thread.CurrentThread.CurrentCulture כדי להעניק את הפלט שלהם, המחלקה ResourceManager שטעינה את הרכבת המשאבים תלויה במאפיין Thread.CurrentThread.CurrentUICulture כדי לטעון את הרכבת הלוויין המתאימה. להלן דוגמה של קוד C#:

using System.Globalization;
using System.Threading;
using System.Resources;

//Load resources. 
protected ResourceManager gStrings = new ResourceManager("MyGlobalizationTestProjectName.strings", typeof(MyTestWebFormName).Assembly);

// Get the user's preferred language.
string sLang = Request.UserLanguages[0];
// Set the thread's culture for formatting, comparisons, etc.   
Thread.CurrentThread.CurrentCulture =  CultureInfo.CreateSpecificCulture(sLang);
// Set the thread's UICulture to load resources
// from satellite assembly.
Thread.CurrentThread.CurrentUICulture = new CultureInfo(sLang);

private void Page_Load(object sender, System.EventArgs e) 

{ 

 if (!IsPostBack)  

 {      
// Get strings from resource file and assign to UI elements.
head1.InnerHtml = gStrings.GetString("satellite.head1");
p1.InnerHtml = gStrings.GetString("satellite.p1");
sp1.InnerHtml = gStrings.GetString("satellite.sp1");
sp2.InnerHtml = gStrings.GetString("satellite.sp2");
butOK.Text = gStrings.GetString("satellite.butOK");
butCancel.Value = gStrings.GetString("satellite.butCancel");
   }

 }

סדר שבו ASP.NET בוחר הרכבות לוויין:

לאחר הגדרת CurrentUICulture של הליך המשנה, ASP.NET בוחר באופן אוטומטי את המשאבים התואמים, בסדר הבא:

• אם הרכבת לוויין נמצאת עם תרבות תואמת, נעשה שימוש במשאבים של הרכבה זו.

• אם הרכבת לוויין נמצאת עם תרבות ניטרלית התואמת ל- CurrentUICulture, נעשה שימוש במשאבים מהרכבה זו.

• אם לא נמצאה התאמה עבור CurrentUICulture, נעשה שימוש במשאבי הגיבוי המאוחסנים בהרכבה הניתנת להפעלה.

הערה אפשרות זו מבוססת על תהליך החזרה כללי יותר של משאבים. לקבלת מידע נוסף, בקר באתר האינטרנט הבא של MSDN:

http://msdn2.microsoft.com/en-us/library/sb6a8618(vs.71).aspx

יוצר באופן ידני הרכבות לוויין:

שימוש זה בהרכבות לוויין הוא המקום שבו Visual Studio .NET יוצר את ההרכבות עצמו. עם זאת, Visual Studio .NET אינו שם חזק הרכבות לוויין כברירת מחדל. אם ברצונך לשנות אפשרויות אלה, עליך ליצור הרכבות לוויין באופן ידני. לקבלת מידע נוסף, בקר באתר האינטרנט הבא של MSDN:

http://msdn2.microsoft.com/en-us/library/21a15yht(vs.71).aspx .

מילון מונחים

הפונקציה ANSI פירושה מכון התקנים הלאומי האמריקאי. בהקשר זה, הוא מייצג קידוד ספציפי עבור שפה/ערכת תווים ספציפית. בדרך כלל מתייחס לדף הקוד באנגלית (windows-1252).

ASCII ערכת קידוד של בית אחד (או 7 סיביות). רק התווים בטווח 0-127 מתתקנים. הטווח 128-255 הוא הרחבות ל- ASCII ולא לחלק מהתקן. דוגמה לכך הוא ההבדל בין הטווח העליון של תרשים ASCII של OEM לבין תרשים ה- ASCII של VB.

הגדרת CharSet משמשת בעיקר עבור Internet Explorer ודפדפנים שמסבירים לדפדפן כיצד לפרש את נתוני התווים. דוגמה: Response.charSet = "iso-8859-1".

Codepage טבלת המרה המציינת את אופן הקידוד של תווים (בדרך כלל משמשת עבור שרתים).

גלובליזציה גלובליזציה היא תהליך של עיצוב ויצירת יישום כך שניתן יהיה לספק את הדרישות הייחודיות של תרבות, אזור או צרכים לאומיים/אזוריים ושוונים. במילים אחרות, עיצוב יישום באופן שניתן לתרגם אותו מאוחר יותר הוא גלובליזציה.

שפת אזור/תרבות ותבניות/העדפות ספציפיות לאזור, כולל תבניות תאריך ולוח שנה, תבניות שעה, תבניות מטבע, רישיות, מיון והשוואת מחרוזות, תבניות כתובת, תבניות מספר טלפון, גדלי נייר, יחידת מידה, כיוון כתיבה וכו'.

LocaleID (LCID) ערך DWORD המציין את מזהה השפה ואת מזהה המיון. ניתן להשתמש בו כדי לציין את תבניות האזור הספציפיות עבור תאריך/שעה לדוגמה וכו', בהתאם.

יכולת התאמה לשפות אחרות של יישום להציג תוכן עבור השפה/האזור הדרושים.

התאמה לשפות אחרות היא תהליך של תרגום ממשק משתמש לשפות ו/או אזורים ספציפיים.

ערכת תווים מרובי-בתים ערכת תווים שבה התווים מורכבים משני בתים או יותר, כגון יפנית. גם UTF-8 נמצא תחת קטגוריה זו. (טכנית, Unicode נמצא בקטגוריה זו, אך ב- Windows, היא כוללת קטגוריה משלו.)

Unicode ערכת קידוד של 2 בתים. Windows משתמש ב- Unicode באופן פנימי. ממשקי API ספציפיים עבור Unicode מזוהים על-ידי "W" בסוף שם הפונקציה. ידוע גם בשם wide char; אין אפשרות להשתמש ישירות מיישומי אינטרנט.

UTF-8 קידוד תווים שבו ניתן לייצג תו על-ידי 1-6 בתים. ב- Windows, הטווח הוא 1-3 בתים. לא נתמך תחת NT4 עבור יישומי אינטרנט.



ערכת תווים רחבה כינוי עבור Unicode. המכונה גם DBCS (ערכת תווים של שני בתים), UCS-2, UTF-16.

כמו תמיד, הרגש חופשי לשלוח רעיונות בנושאים שברצונך לטפל בהם בעמודות עתידיות או במאגר הידע באמצעות הטופס 'בקש זאת'.